מורפולוגיה של הפנים באיפור קבוע

[fusion_text]

[/fusion_text][fusion_text]

[/fusion_text][one_half last="no" spacing="yes" center_content="no" hide_on_mobile="no" background_color="" background_image="" background_repeat="no-repeat" background_position="left top" border_position="all" border_size="0px" border_color="" border_style="" padding="" margin_top="" margin_bottom="" animation_type="" animation_direction="" animation_speed="0.1" class="" id=""][fusion_text]

זה ידוע לכולם כי פנים סימטריות לחלוטין אינן קיימות. עם זאת, עבור מומחים בתחומים מסוימים, לדוגמה מנתחים פלסטיים וממחים באיפור קבוע, זה חיוני בכדי לבנות את מודל של הפנים "הנורמלי" בתור תבנית עבור יצירותיהם. פנים כאלו תהיינה מאוזנות היטב וסימטריות ככל האפשר; סימטריה זו מיוצגת עם מספר קווי עזר וירטואליים. עם התמונה של מבנה הפנים "הנורמלי", יעשה המטפל החלטות חכמות ויותר משוקללות, עם רמה גבוהה של דיוק.

התנועתיות והתזוזות במבנה פנים אנושי קורה מסיבות רבות. בין הסיבות הללו הם: שינוי של צמיחה/גדילה, מסה של שרירים, פיזור שיער ושומן ותכונות אלסטיות ברקמות. זה חיוני מאוד עבור האמן לקחת בחשבון את השינויים האלה בכדי לבחור את הטכניקה המתאימה ביותר לביצוע החדרת הפיגמנט. לכן, מטופלים אשר מתקדמים יותר בגיל, דורשים החדרת פיגמנט עדין ולא אינטנסיבי או כבד.

הצעד הראשון של כל טיפול מוצלח במיקרו פיגמנטציה הוא הערכת הפנים בצורה הנכונה. ובכדי לבצע את זה בצורה המדויקת ביותר, האמן צריך להבין את  הרעיון הבסיסי של הפנים ולעשות ניתוח פנים שגרתי.

כדי לפשט את ההליך של הערכת הפנים אציג בפניכם את קווי היסוד של הפנים.

האבחנה הטכנית מתייחסת לקו ה"סאגיטלי" קו האמצע המחלק אנכית את הפנים לשניים 1F, קו זה אינו בהכרח אמצע האף, כי בפעמים לא מעטות נבחין באף המוטה לצדדים. אזור הגולגולת העליון ואמצע הסנטר הם הקו המנחה לאמצע הפנים.

קו הפנים השני החשוב, הוא הקו האופקי מאמצע האיריס בעיניים, הניצב לקו אמצע ה"סאגיטלי" של הפנים.    

הקו האופקי 2F מאמצע האיריס יוצאים דרך הקשתית, בקו אחד לפחות (בפנים האידיאליות היא מצוירת משניהם). האמן בוחר את העין הקרובה למיקום זה שמחלק את הפנים העליון והתחתון באופן שווה.

שני הקווים האלו הם הבסיסיים ביותר ליצירת ה"בד" להערכת פנים מדוייקת. בבדיקה יסודית במורפולוגיה של הפנים, אמן מומחה ישתמש גם בקווי הפנים המתוארים להלן. בצורה רחבה הם מחולקים לשלוש קבוצות עיקריות: מקבילות אנכי, אופקי וקווי עקיפה.

[/fusion_text][/one_half][one_half last="yes" spacing="yes" center_content="no" hide_on_mobile="no" background_color="" background_image="" background_repeat="no-repeat" background_position="left top" border_position="all" border_size="0px" border_color="" border_style="" padding="" margin_top="" margin_bottom="" animation_type="" animation_direction="" animation_speed="0.1" class="" id=""][imageframe lightbox="no" lightbox_image="" style_type="none" hover_type="none" bordercolor="" bordersize="0px" borderradius="0" stylecolor="" align="none" link="" linktarget="_self" animation_type="0" animation_direction="down" animation_speed="0.1" hide_on_mobile="no" class="" id=""] [/imageframe][/one_half][one_half last="yes" spacing="yes" center_content="no" hide_on_mobile="no" background_color="" background_image="" background_repeat="no-repeat" background_position="left top" border_position="all" border_size="0px" border_color="" border_style="" padding="" margin_top="" margin_bottom="" animation_type="" animation_direction="" animation_speed="0.1" class="" id=""][fusion_text]

מקבילות אנכית

N1 – קו אנכי מקביל לקו-F1, נמשך דרך הצד הלטראלי של נארס N והוא מרחיב עוד יותר דרך הצד של כרבולת הדמעות (קרונקולה לקרימליס). הוא מגדיר את חלק 1 של קו המצח.

H1 – קו אנכי מקבילי בין F1 ו- N1, הוא נופל דרך השוליים החיצוניים של הקשתית, אידיאלי צריך לפגוש את הפינה של השפה.

L3 – קו מקביל אנכי זה נובע מהשיא של הקשת של קופידון מכל צד והוא משתרע עליונית. זה צריך לחלק את הנארס N לחצאים שווים

 

 

מקבילות אופקית

L1 – מקביל קו אופקי לקו F2 מצויר על הגבול של השפה התחתונה. באופן אידיאלי, זה צריך לחלק את האזור של הפנים בין החלק התחתון של הסנטר עד קצה האף לשני חלקים שווים.

L2 – קו מקביל, על גבול עליון של השפה העליונה.

B1 – קו מקביל צריך לחבר בין החלק של הגבה באף לחלק הטמפורלי.

B2 – קו מקביל המגדיר את גבולו העליון של הגבות.

 

קווים אלכסוניים

N2 – קו המלוכסן הנובעת מהצד הלטראלי של נארס ועבור אל הפינת העין כדי להגדיר את החלק הטמפורלי של הגבה (הזנב של הגבות).

H2 – קו המלוכסן נמשך מן הצד הלטראלי של נארס על הגבול החיצוני של האישון העליונית ואמור להגיע לקשת של הגבה העליונה.

[/fusion_text][/one_half][fusion_text]

[/fusion_text][fusion_text]

[/fusion_text]